1 וַתִּשְׁלַם֙ ו–תשלם כָּל־ כל הַמְּלָאכָ֔ה ה–מלאכה אֲשֶׁר־ אשר עָשָׂ֥ה עשה שְׁלֹמֹ֖ה שלמה לְבֵ֣ית ל–בית יְהוָ֑ה יהוה ס — וַיָּבֵ֨א ו–בוא שְׁלֹמֹ֜ה שלמה אֶת־ את קָדְשֵׁ֣י ׀ קדשי ׀ דָּוִ֣יד דוד אָבִ֗יו אב–ו וְאֶת־ ו–את הַכֶּ֤סֶף ה–כסף וְאֶת־ ו–את הַזָּהָב֙ ה–זהב וְאֶת־ ו–את כָּל־ כל הַכֵּלִ֔ים ה–כלים נָתַ֕ן נתן בְּאֹצְר֖וֹת ב–אצרות בֵּ֥ית בית הָאֱלֹהִֽים׃ ה–אלוהים פ —
ותשלם כל המלאכה אשר עשה שלמה לבית יהוה ויבא שלמה את קדשי דויד אביו ואת הכסף ואת הזהב ואת כל הכלים נתן באצרות בית האלהים׃
2 אָז֩ אז יַקְהֵ֨יל יקהיל שְׁלֹמֹ֜ה שלמה אֶת־ את זִקְנֵ֣י זקן יִשְׂרָאֵ֗ל ישראל וְאֶת־ ו–את כָּל־ כל רָאשֵׁ֨י ראש הַמַּטּ֜וֹת ה–מטות נְשִׂיאֵ֧י נשיאי הָאָב֛וֹת ה–אב לִבְנֵ֥י ל–בן יִשְׂרָאֵ֖ל ישראל אֶל־ אל יְרוּשָׁלִָ֑ם ירושלים לְֽהַעֲל֞וֹת ל–עלה אֶת־ את אֲר֧וֹן ארון בְּרִית־ ברית יְהוָ֛ה יהוה מֵעִ֥יר מ–עיר דָּוִ֖יד דוד הִ֥יא הוא צִיּֽוֹן׃ ציון
אז יקהיל שלמה את זקני ישראל ואת כל ראשי המטות נשיאי האבות לבני ישראל אל ירושלם להעלות את ארון ברית יהוה מעיר דויד היא ציון׃
3 וַיִּקָּהֲל֧וּ ו–יקהלו אֶל־ אל הַמֶּ֛לֶךְ ה–מלך כָּל־ כל אִ֥ישׁ איש יִשְׂרָאֵ֖ל ישראל בֶּחָ֑ג ב–ה–חג ה֖וּא הוא הַחֹ֥דֶשׁ ה–חודש הַשְּׁבִעִֽי׃ ה–שביעי
ויקהלו אל המלך כל איש ישראל בחג הוא החדש השבעי׃
4 וַיָּבֹ֕אוּ ו–בוא כֹּ֖ל כל זִקְנֵ֣י זקן יִשְׂרָאֵ֑ל ישראל וַיִּשְׂא֥וּ ו–נשא הַלְוִיִּ֖ם ה–לוים אֶת־ את הָאָרֽוֹן׃ ה–ארון
ויבאו כל זקני ישראל וישאו הלוים את הארון׃
5 וַיַּעֲל֤וּ ו–עלה אֶת־ את הָאָרוֹן֙ ה–ארון וְאֶת־ ו–את אֹ֣הֶל אוהל מוֹעֵ֔ד מועד וְאֶת־ ו–את כָּל־ כל כְּלֵ֥י כלי הַקֹּ֖דֶשׁ ה–קדש אֲשֶׁ֣ר אשר בָּאֹ֑הֶל ב–ה–אוהל הֶעֱל֣וּ עלה אֹתָ֔ם אות–ם הַכֹּהֲנִ֖ים ה–כוהן הַלְוִיִּֽם׃ ה–לוים
ויעלו את הארון ואת אהל מועד ואת כל כלי הקדש אשר באהל העלו אתם הכהנים הלוים׃
6 וְהַמֶּ֣לֶךְ ו–ה–מלך שְׁלֹמֹ֗ה שלמה וְכָל־ ו–כל עֲדַ֧ת עדת יִשְׂרָאֵ֛ל ישראל הַנּוֹעָדִ֥ים ה–נועדים עָלָ֖יו על–ו לִפְנֵ֣י ל–פני הָאָר֑וֹן ה–ארון מְזַבְּחִים֙ זבח צֹ֣אן צאן וּבָקָ֔ר ו–בקר אֲשֶׁ֧ר אשר לֹֽא־ לא יִסָּפְר֛וּ סופר וְלֹ֥א ו–לא יִמָּנ֖וּ ימנו מֵרֹֽב׃ מ–רב
והמלך שלמה וכל עדת ישראל הנועדים עליו לפני הארון מזבחים צאן ובקר אשר לא יספרו ולא ימנו מרב׃
7 וַיָּבִ֣יאוּ ו–בוא הַ֠כֹּהֲנִים ה–כוהן אֶת־ את אֲר֨וֹן ארון בְּרִית־ ברית יְהוָ֧ה יהוה אֶל־ אל מְקוֹמ֛וֹ מקום–ו אֶל־ אל דְּבִ֥יר דביר הַבַּ֖יִת ה–בית אֶל־ אל קֹ֣דֶשׁ קדש הַקְּדָשִׁ֑ים ה–קדשים אֶל־ אל תַּ֖חַת תחת כַּנְפֵ֥י כנף הַכְּרוּבִֽים׃ ה–כרוב
ויביאו הכהנים את ארון ברית יהוה אל מקומו אל דביר הבית אל קדש הקדשים אל תחת כנפי הכרובים׃
8 וַיִּהְי֤וּ ו–היה הַכְּרוּבִים֙ ה–כרוב פֹּרְשִׂ֣ים פרשים כְּנָפַ֔יִם כנף עַל־ על מְק֖וֹם מקום הָאָר֑וֹן ה–ארון וַיְכַסּ֧וּ ו–יכסו הַכְּרוּבִ֛ים ה–כרוב עַל־ על הָאָר֥וֹן ה–ארון וְעַל־ ו–על בַּדָּ֖יו בדיו–ו מִלְמָֽעְלָה׃ מ–ל–מעלה–ה
ויהיו הכרובים פרשים כנפים על מקום הארון ויכסו הכרובים על הארון ועל בדיו מלמעלה׃
9 וַֽיַּאֲרִיכוּ֮ ו–יאריכו הַבַּדִּים֒ ה–בדים וַיֵּרָאוּ֩ ו–ראה רָאשֵׁ֨י ראש הַבַּדִּ֤ים ה–בדים מִן־ מן הָאָרוֹן֙ ה–ארון עַל־ על פְּנֵ֣י פני הַדְּבִ֔יר ה–דביר וְלֹ֥א ו–לא יֵרָא֖וּ ראה הַח֑וּצָה ה–חוצה–ה וַֽיְהִי־ ו–היה שָׁ֔ם שם עַ֖ד עד הַיּ֥וֹם ה–יום הַזֶּֽה׃ ה–זה
ויאריכו הבדים ויראו ראשי הבדים מן הארון על פני הדביר ולא יראו החוצה ויהי שם עד היום הזה׃
10 אֵ֚ין אין בָּֽאָר֔וֹן ב–ה–ארון רַ֚ק רק שְׁנֵ֣י שנים הַלֻּח֔וֹת ה–לחות אֲשֶׁר־ אשר נָתַ֥ן נתן מֹשֶׁ֖ה משה בְּחֹרֵ֑ב ב–חרב אֲשֶׁ֨ר אשר כָּרַ֤ת כרת יְהוָה֙ יהוה עִם־ עם בְּנֵ֣י בן יִשְׂרָאֵ֔ל ישראל בְּצֵאתָ֖ם ב–יצא–ם מִמִּצְרָֽיִם׃ מ–מצרים פ —
אין בארון רק שני הלחות אשר נתן משה בחרב אשר כרת יהוה עם בני ישראל בצאתם ממצרים׃
11 וַיְהִ֕י ו–היה בְּצֵ֥את ב–יצא הַכֹּהֲנִ֖ים ה–כוהן מִן־ מן הַקֹּ֑דֶשׁ ה–קדש כִּ֠י כי כָּל־ כל הַכֹּהֲנִ֤ים ה–כוהן הַֽנִּמְצְאִים֙ ה–מצא הִתְקַדָּ֔שׁוּ התקדשו אֵ֖ין אין לִשְׁמ֥וֹר ל–שמר לְמַחְלְקֽוֹת׃ ל–מחלקות
ויהי בצאת הכהנים מן הקדש כי כל הכהנים הנמצאים התקדשו אין לשמור למחלקות׃
12 וְהַלְוִיִּ֣ם ו–ה–לוים הַמְשֹׁרֲרִ֣ים ה–משררים לְכֻלָּ֡ם ל–כל–ם לְאָסָ֡ף ל–אסף לְהֵימָ֣ן ל–הימן לִֽ֠ידֻתוּן ל–ידתון וְלִבְנֵיהֶ֨ם ו–ל–בן–ם וְלַאֲחֵיהֶ֜ם ו–ל–אח–ם מְלֻבָּשִׁ֣ים מלבשים בּ֗וּץ בוץ בִּמְצִלְתַּ֙יִם֙ ב–מצלתיים וּבִנְבָלִ֣ים ו–ב–נבלים וְכִנֹּר֔וֹת ו–כינור עֹמְדִ֖ים עמד מִזְרָ֣ח מזרח לַמִּזְבֵּ֑חַ ל–ה–מזבח וְעִמָּהֶ֤ם ו–עם–ם כֹּֽהֲנִים֙ כוהן לְמֵאָ֣ה ל–מאה וְעֶשְׂרִ֔ים ו–עשרים [מחצררים] [מחצררים] (מַחְצְרִ֖ים) (מחצרים) בַּחֲצֹֽצְרֽוֹת׃ ב–ה–חצוצרה
והלוים המשררים לכלם לאסף להימן לידתון ולבניהם ולאחיהם מלבשים בוץ במצלתים ובנבלים וכנרות עמדים מזרח למזבח ועמהם כהנים למאה ועשרים מחצררים בחצצרות׃
13 וַיְהִ֣י ו–היה כְ֠אֶחָד כ–אחד [למחצצרים] ל–ה–[למחצצרים] (לַמְחַצְּרִ֨ים) ל–ה–(למחצרים) וְלַמְשֹֽׁרֲרִ֜ים ו–ל–ה–משררים לְהַשְׁמִ֣יעַ ל–שמע קוֹל־ קול אֶחָ֗ד אחד לְהַלֵּ֣ל ל–הלל וּלְהֹדוֹת֮ ו–ל–הדות לַיהוָה֒ ל–יהוה וּכְהָרִ֣ים ו–כ–הרים ק֠וֹל קול בַּחֲצֹצְר֨וֹת ב–ה–חצוצרה וּבִמְצִלְתַּ֜יִם ו–ב–מצלתיים וּבִכְלֵ֣י ו–ב–כלי הַשִּׁ֗יר ה–שיר וּבְהַלֵּ֤ל ו–ב–הלל לַיהוָה֙ ל–יהוה כִּ֣י כי ט֔וֹב טוב כִּ֥י כי לְעוֹלָ֖ם ל–עולם חַסְדּ֑וֹ חסד–ו וְהַבַּ֛יִת ו–ה–בית מָלֵ֥א מלא עָנָ֖ן ענן בֵּ֥ית בית יְהוָֽה׃ יהוה
ויהי כאחד למחצצרים ולמשררים להשמיע קול אחד להלל ולהדות ליהוה וכהרים קול בחצצרות ובמצלתים ובכלי השיר ובהלל ליהוה כי טוב כי לעולם חסדו והבית מלא ענן בית יהוה׃
14 וְלֹא־ ו–לא יָֽכְל֧וּ יכלו הַכֹּהֲנִ֛ים ה–כוהן לַעֲמ֥וֹד ל–עמד לְשָׁרֵ֖ת ל–שרת מִפְּנֵ֣י מ–פני הֶעָנָ֑ן ה–ענן כִּֽי־ כי מָלֵ֥א מלא כְבוֹד־ כבוד יְהוָ֖ה יהוה אֶת־ את בֵּ֥ית בית הָאֱלֹהִֽים׃ ה–אלוהים פ —
ולא יכלו הכהנים לעמוד לשרת מפני הענן כי מלא כבוד יהוה את בית האלהים׃
