1 וַיְהִ֥י ו–יהי דְבַר־ דבר יְהוָ֖ה יהוה אֵלַ֥י אלי לֵאמֹֽר׃ ל–אמור
ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃
2 בֶּן־ בן אָדָ֕ם אדם שִׂ֥ים שים פָּנֶ֖יךָ פניך אֶל־ אל הָרֵ֣י הרי יִשְׂרָאֵ֑ל ישראל וְהִנָּבֵ֖א ו–הינבא אֲלֵיהֶֽם׃ אליהם
בן אדם שים פניך אל הרי ישראל והנבא אליהם׃
3 וְאָ֣מַרְתָּ֔ ו–אמרת הָרֵי֙ הרי יִשְׂרָאֵ֔ל ישראל שִׁמְע֖וּ שמעו דְּבַר־ דבר אֲדֹנָ֣י אדוני יְהוִ֑ה יהוה כֹּה־ כה אָמַ֣ר אמר אֲדֹנָ֣י אדוני יְ֠הוִה יהוה לֶהָרִ֨ים ל–הרים וְלַגְּבָע֜וֹת ו–ל–גבעות לָאֲפִיקִ֣ים ל–אפיקים [ולגאית] ו–ל–גאיות (וְלַגֵּאָי֗וֹת) ו–ל–גאיות הִנְנִ֨י הנני אֲנִ֜י אני מֵבִ֤יא מביא עֲלֵיכֶם֙ עליכם חֶ֔רֶב חרב וְאִבַּדְתִּ֖י ו–איבדתי בָּמֽוֹתֵיכֶֽם׃ במותיכם
ואמרת הרי ישראל שמעו דבר אדני יהוה כה אמר אדני יהוה להרים ולגבעות לאפיקים ולגאית הנני אני מביא עליכם חרב ואבדתי במותיכם׃
4 וְנָשַׁ֙מּוּ֙ ו–נשמו מִזְבְּח֣וֹתֵיכֶ֔ם מזבחותיכם וְנִשְׁבְּר֖וּ ו–נשברו חַמָּֽנֵיכֶ֑ם חמניכם וְהִפַּלְתִּי֙ ו–הפלתי חַלְלֵיכֶ֔ם חלליכם לִפְנֵ֖י ל–פני גִּלּוּלֵיכֶֽם׃ גילוליכם
ונשמו מזבחותיכם ונשברו חמניכם והפלתי חלליכם לפני גלוליכם׃
5 וְנָתַתִּ֗י ו–נתתי אֶת־ את פִּגְרֵי֙ פיגרי בְּנֵ֣י בני יִשְׂרָאֵ֔ל ישראל לִפְנֵ֖י ל–פני גִּלּֽוּלֵיהֶ֑ם גילוליהם וְזֵרִיתִי֙ ו–זריתי אֶת־ את עַצְמ֣וֹתֵיכֶ֔ם עצמותיכם סְבִיב֖וֹת סביבות מִזְבְּחוֹתֵיכֶֽם׃ מזבחותיכם
ונתתי את פגרי בני ישראל לפני גלוליהם וזריתי את עצמותיכם סביבות מזבחותיכם׃
6 בְּכֹל֙ ב–כל מוֹשְׁב֣וֹתֵיכֶ֔ם מושבותיכם הֶעָרִ֣ים ה–ערים תֶּחֱרַ֔בְנָה תחרבנה וְהַבָּמ֖וֹת ו–ה–במות תִּישָׁ֑מְנָה תישמנה לְמַעַן֩ ל–מען יֶחֶרְב֨וּ יחרבו וְיֶאְשְׁמ֜וּ ו–יאשמו מִזְבְּחֽוֹתֵיכֶ֗ם מזבחותיכם וְנִשְׁבְּר֤וּ ו–נשברו וְנִשְׁבְּתוּ֙ ו–נשבתו גִּלּ֣וּלֵיכֶ֔ם גילוליכם וְנִגְדְּעוּ֙ ו–נגדעו חַמָּ֣נֵיכֶ֔ם חמניכם וְנִמְח֖וּ ו–נמחו מַעֲשֵׂיכֶֽם׃ מעשיכם
בכל מושבותיכם הערים תחרבנה והבמות תישמנה למען יחרבו ויאשמו מזבחותיכם ונשברו ונשבתו גלוליכם ונגדעו חמניכם ונמחו מעשיכם׃
7 וְנָפַ֥ל ו–נפל חָלָ֖ל חלל בְּתֽוֹכְכֶ֑ם ב–תוככם וִֽידַעְתֶּ֖ם ו–ידעתם כִּֽי־ כי אֲנִ֥י אני יְהוָֽה׃ יהוה
ונפל חלל בתוככם וידעתם כי אני יהוה׃
8 וְהוֹתַרְתִּ֗י ו–הותרתי בִּהְי֥וֹת ב–היות לָכֶ֛ם לכם פְּלִ֥יטֵי פליטי חֶ֖רֶב חרב בַּגּוֹיִ֑ם ב–גויים בְּהִזָּרֽוֹתֵיכֶ֖ם ב–היזרותיכם בָּאֲרָצֽוֹת׃ ב–ארצות
והותרתי בהיות לכם פליטי חרב בגוים בהזרותיכם בארצות׃
9 וְזָכְר֨וּ ו–זכרו פְלִֽיטֵיכֶ֜ם פליטיכם אוֹתִ֗י אותי בַּגּוֹיִם֮ ב–גויים אֲשֶׁ֣ר אשר נִשְׁבּוּ־ נשבו שָׁם֒ שם אֲשֶׁ֨ר אשר נִשְׁבַּ֜רְתִּי נשברתי אֶת־ את לִבָּ֣ם ליבם הַזּוֹנֶ֗ה ה–זונה אֲשֶׁר־ אשר סָר֙ סר מֵֽעָלַ֔י מ–עלי וְאֵת֙ ו–את עֵֽינֵיהֶ֔ם עיניהם הַזֹּנ֕וֹת ה–זונות אַחֲרֵ֖י אחרי גִּלּֽוּלֵיהֶ֑ם גילוליהם וְנָקֹ֙טּוּ֙ ו–נקטו בִּפְנֵיהֶ֔ם ב–פניהם אֶל־ אל הָֽרָעוֹת֙ ה–רעות אֲשֶׁ֣ר אשר עָשׂ֔וּ עשו לְכֹ֖ל ל–כל תּוֹעֲבֹתֵיהֶֽם׃ תועבותיהם
וזכרו פליטיכם אותי בגוים אשר נשבו שם אשר נשברתי את לבם הזונה אשר סר מעלי ואת עיניהם הזנות אחרי גלוליהם ונקטו בפניהם אל הרעות אשר עשו לכל תועבתיהם׃
10 וְיָדְע֖וּ ו–ידעו כִּֽי־ כי אֲנִ֣י אני יְהוָ֑ה יהוה לֹ֤א לא אֶל־ אל חִנָּם֙ חינם דִּבַּ֔רְתִּי דיברתי לַעֲשׂ֥וֹת ל–עשות לָהֶ֖ם להם הָרָעָ֥ה ה–רעה הַזֹּֽאת׃ ה–זאת פ פ
וידעו כי אני יהוה לא אל חנם דברתי לעשות להם הרעה הזאת׃
11 כֹּֽה־ כה אָמַ֞ר אמר אֲדֹנָ֣י אדוני יְהוִ֗ה יהוה הַכֵּ֨ה הכה בְכַפְּךָ֜ ב–כפך וּרְקַ֤ע ו–רקע בְּרַגְלְךָ֙ ב–רגלך וֶֽאֱמָר־ ו–אמור אָ֔ח אח אֶ֛ל אל כָּל־ כל תּוֹעֲב֥וֹת תועבות רָע֖וֹת רעות בֵּ֣ית בית יִשְׂרָאֵ֑ל ישראל אֲשֶׁ֗ר אשר בַּחֶ֛רֶב ב–חרב בָּרָעָ֥ב ב–רעב וּבַדֶּ֖בֶר ו–ב–דבר יִפֹּֽלוּ׃ ייפלו
כה אמר אדני יהוה הכה בכפך ורקע ברגלך ואמר אח אל כל תועבות רעות בית ישראל אשר בחרב ברעב ובדבר יפלו׃
12 הָרָח֞וֹק ה–רחוק בַּדֶּ֣בֶר ב–דבר יָמ֗וּת ימות וְהַקָּרוֹב֙ ו–ה–קרוב בַּחֶ֣רֶב ב–חרב יִפּ֔וֹל ייפול וְהַנִּשְׁאָר֙ ו–ה–נשאר וְהַנָּצ֔וּר ו–ה–נצור בָּרָעָ֖ב ב–רעב יָמ֑וּת ימות וְכִלֵּיתִ֥י ו–כיליתי חֲמָתִ֖י חמתי בָּֽם׃ בם
הרחוק בדבר ימות והקרוב בחרב יפול והנשאר והנצור ברעב ימות וכליתי חמתי בם׃
13 וִֽידַעְתֶּם֙ ו–ידעתם כִּֽי־ כי אֲנִ֣י אני יְהוָ֔ה יהוה בִּֽהְי֣וֹת ב–היות חַלְלֵיהֶ֗ם חלליהם בְּתוֹךְ֙ ב–תוך גִּלּ֣וּלֵיהֶ֔ם גילוליהם סְבִיב֖וֹת סביבות מִזְבְּחֽוֹתֵיהֶ֑ם מזבחותיהם אֶל֩ אל כָּל־ כל גִּבְעָ֨ה גבעה רָמָ֜ה רמה בְּכֹ֣ל ׀ ב–כל רָאשֵׁ֣י ראשי הֶהָרִ֗ים ה–הרים וְתַ֨חַת ו–תחת כָּל־ כל עֵ֤ץ עץ רַֽעֲנָן֙ רענן וְתַ֙חַת֙ ו–תחת כָּל־ כל אֵלָ֣ה אלה עֲבֻתָּ֔ה עבותה מְק֗וֹם מקום אֲשֶׁ֤ר אשר נָֽתְנוּ־ נתנו שָׁם֙ שם רֵ֣יחַ ריח נִיחֹ֔חַ ניחוח לְכֹ֖ל ל–כל גִּלּוּלֵיהֶֽם׃ גילוליהם
וידעתם כי אני יהוה בהיות חלליהם בתוך גלוליהם סביבות מזבחותיהם אל כל גבעה רמה בכל ראשי ההרים ותחת כל עץ רענן ותחת כל אלה עבתה מקום אשר נתנו שם ריח ניחח לכל גלוליהם׃
14 וְנָטִ֤יתִי ו–נטיתי אֶת־ את יָדִי֙ ידי עֲלֵיהֶ֔ם עליהם וְנָתַתִּ֨י ו–נתתי אֶת־ את הָאָ֜רֶץ ה–ארץ שְׁמָמָ֤ה שממה וּמְשַׁמָּה֙ ו–משמה מִמִּדְבַּ֣ר מ–מדבר דִּבְלָ֔תָה דבלתה בְּכֹ֖ל ב–כל מוֹשְׁבֽוֹתֵיהֶ֑ם מושבותיהם וְיָדְע֖וּ ו–ידעו כִּֽי־ כי אֲנִ֥י אני יְהוָֽה׃ יהוה פ פ
ונטיתי את ידי עליהם ונתתי את הארץ שממה ומשמה ממדבר דבלתה בכל מושבותיהם וידעו כי אני יהוה׃
