1 נְבוּכַדְנֶצַּ֣ר נבוכדנצר מַלְכָּ֗א מלכא עֲבַד֙ עשה צְלֵ֣ם צלם דִּֽי־ של דְהַ֔ב זהב רוּמֵהּ֙ גובהו אַמִּ֣ין אמות שִׁתִּ֔ין שישים פְּתָיֵ֖הּ רוחבו אַמִּ֣ין אמות שִׁ֑ת שש אֲקִימֵהּ֙ הקימו בְּבִקְעַ֣ת ב–בקעת דּוּרָ֔א דורא בִּמְדִינַ֖ת ב–מדינת בָּבֶֽל׃ בבל
נבוכדנצר מלכא עבד צלם די דהב רומה אמין שתין פתיה אמין שת אקימה בבקעת דורא במדינת בבל׃
2 וּנְבוּכַדְנֶצַּ֣ר ו–נבוכדנצר מַלְכָּ֡א מלכא שְׁלַ֡ח שלח לְמִכְנַ֣שׁ ׀ לאסוף לַֽאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּ֡א ל–אחשדרפנים סִגְנַיָּ֣א סגנים וּֽפַחֲוָתָ֡א ו–פחות אֲדַרְגָּזְרַיָּא֩ אדרגזרים גְדָ֨בְרַיָּ֤א גזברים דְּתָבְרַיָּא֙ דתברים תִּפְתָּיֵ֔א טפתים וְכֹ֖ל ו–כל שִׁלְטֹנֵ֣י שליטי מְדִֽינָתָ֑א מדינות לְמֵתֵא֙ לבוא לַחֲנֻכַּ֣ת ל–חנוכת צַלְמָ֔א צלם דִּ֥י ש הֲקֵ֖ים הקים נְבוּכַדְנֶצַּ֥ר נבוכדנצר מַלְכָּֽא׃ מלכא
ונבוכדנצר מלכא שלח למכנש לאחשדרפניא סגניא ופחותא אדרגזריא גדבריא דתבריא תפתיא וכל שלטני מדינתא למתא לחנכת צלמא די הקים נבוכדנצר מלכא׃
3 בֵּאדַ֡יִן אז מִֽתְכַּנְּשִׁ֡ין מתאספים אֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּ֡א אחשדרפנים סִגְנַיָּ֣א סגנים וּֽפַחֲוָתָ֡א ו–פחות אֲדַרְגָּזְרַיָּ֣א אדרגזרים גְדָבְרַיָּא֩ גזברים דְּתָ֨בְרַיָּ֜א דתברים תִּפְתָּיֵ֗א טפתים וְכֹל֙ ו–כל שִׁלְטֹנֵ֣י שליטי מְדִֽינָתָ֔א מדינות לַחֲנֻכַּ֣ת ל–חנוכת צַלְמָ֔א צלם דִּ֥י ש הֲקֵ֖ים הקים נְבוּכַדְנֶצַּ֣ר נבוכדנצר מַלְכָּ֑א מלכא [וקאמין] ו–עומדים (וְקָֽיְמִין֙) ו–עומדים לָקֳבֵ֣ל לנגד צַלְמָ֔א צלם דִּ֥י ש הֲקֵ֖ים הקים נְבוּכַדְנֶצַּֽר׃ נבוכדנצר
באדין מתכנשין אחשדרפניא סגניא ופחותא אדרגזריא גדבריא דתבריא תפתיא וכל שלטני מדינתא לחנכת צלמא די הקים נבוכדנצר מלכא וקאמין לקבל צלמא די הקים נבוכדנצר׃
4 וְכָרוֹזָ֖א ו–כרוז קָרֵ֣א קורא בְחָ֑יִל ב–חוזק לְכ֤וֹן לכם אָֽמְרִין֙ אומרים עַֽמְמַיָּ֔א עמים אֻמַּיָּ֖א אומות וְלִשָּׁנַיָּֽא׃ ו–לשונות
וכרוזא קרא בחיל לכון אמרין עממיא אמיא ולשניא׃
5 בְּעִדָּנָ֡א ב–זמן דִּֽי־ ש תִשְׁמְע֡וּן תשמעו קָ֣ל קול קַרְנָ֣א קרן מַ֠שְׁרוֹקִיתָא משרוקית [קיתרוס] קתרוס (קַתְר֨וֹס) קתרוס סַבְּכָ֤א סבכא פְּסַנְתֵּרִין֙ פסנתרין סוּמְפֹּ֣נְיָ֔ה סומפוניה וְכֹ֖ל ו–כל זְנֵ֣י מיני זְמָרָ֑א זמר תִּפְּל֤וּן תפלו וְתִסְגְּדוּן֙ ו–תשתחוו לְצֶ֣לֶם ל–צלם דַּהֲבָ֔א ה–זהב דִּ֥י ש הֲקֵ֖ים הקים נְבוּכַדְנֶצַּ֥ר נבוכדנצר מַלְכָּֽא׃ מלכא
בעדנא די תשמעון קל קרנא משרוקיתא קיתרס סבכא פסנתרין סומפניה וכל זני זמרא תפלון ותסגדון לצלם דהבא די הקים נבוכדנצר מלכא׃
6 וּמַן־ ו–מי דִּי־ ש לָ֥א לא יִפֵּ֖ל יפול וְיִסְגֻּ֑ד ו–ישתחווה בַּהּ־ ב–אותה שַׁעֲתָ֣א שעה יִתְרְמֵ֔א יושלך לְגֽוֹא־ ל–תוך אַתּ֥וּן כבשן נוּרָ֖א אש יָקִֽדְתָּֽא׃ בוערת
ומן די לא יפל ויסגד בה שעתא יתרמא לגוא אתון נורא יקדתא׃
7 כָּל־ כל קֳבֵ֣ל בגלל דְּנָ֡ה זה בֵּהּ־ ב–אותו זִמְנָ֡א זמן כְּדִ֣י כ–ש שָֽׁמְעִ֣ין שומעים כָּֽל־ כל עַמְמַיָּ֡א עמים קָ֣ל קול קַרְנָא֩ קרן מַשְׁר֨וֹקִיתָ֜א משרוקית [קיתרס] קתרוס (קַתְר֤וֹס) קתרוס שַׂבְּכָא֙ סבכא פְּסַנְטֵרִ֔ין פסנתרין וְכֹ֖ל ו–כל זְנֵ֣י מיני זְמָרָ֑א זמר נָֽפְלִ֨ין נופלים כָּֽל־ כל עַֽמְמַיָּ֜א עמים אֻמַיָּ֣א אומות וְלִשָּׁנַיָּ֗א ו–לשונות סָֽגְדִין֙ משתחווים לְצֶ֣לֶם ל–צלם דַּהֲבָ֔א ה–זהב דִּ֥י ש הֲקֵ֖ים הקים נְבוּכַדְנֶצַּ֥ר נבוכדנצר מַלְכָּֽא׃ מלכא
כל קבל דנה בה זמנא כדי שמעין כל עממיא קל קרנא משרוקיתא קיתרס שבכא פסנטרין וכל זני זמרא נפלין כל עממיא אמיא ולשניא סגדין לצלם דהבא די הקים נבוכדנצר מלכא׃
8 כָּל־ כל קֳבֵ֤ל בגלל דְּנָה֙ זה בֵּהּ־ ב–אותו זִמְנָ֔א זמן קְרִ֖בוּ קרבו גֻּבְרִ֣ין גברים כַּשְׂדָּאִ֑ין כשדים וַאֲכַ֥לוּ ו–אכלו קַרְצֵיה֖וֹן קרצם דִּ֥י של יְהוּדָיֵֽא׃ יהודים
כל קבל דנה בה זמנא קרבו גברין כשדאין ואכלו קרציהון די יהודיא׃
9 עֲנוֹ֙ ענו וְאָ֣מְרִ֔ין ו–אמרו לִנְבוּכַדְנֶצַּ֖ר ל–נבוכדנצר מַלְכָּ֑א מלכא מַלְכָּ֖א מלכא לְעָלְמִ֥ין ל–עולמים חֱיִֽי׃ חיה
ענו ואמרין לנבוכדנצר מלכא מלכא לעלמין חיי׃
10 [אנתה] אתה (אַ֣נְתְּ) אתה מַלְכָּא֮ מלכא שָׂ֣מְתָּ שמת טְּעֵם֒ טעם דִּ֣י ש כָל־ כל אֱנָ֡שׁ איש דִּֽי־ ש יִשְׁמַ֡ע ישמע קָ֣ל קול קַרְנָ֣א קרן מַ֠שְׁרֹקִיתָא משרוקית [קיתרס] קתרוס (קַתְר֨וֹס) קתרוס שַׂבְּכָ֤א סבכא פְסַנְתֵּרִין֙ פסנתרין [וסיפניה] ו–סופוניה (וְסוּפֹּ֣נְיָ֔ה) ו–סופוניה וְכֹ֖ל ו–כל זְנֵ֣י מיני זְמָרָ֑א זמר יִפֵּ֥ל יפול וְיִסְגֻּ֖ד ו–ישתחווה לְצֶ֥לֶם ל–צלם דַּהֲבָֽא׃ ה–זהב
אנתה מלכא שמת טעם די כל אנש די ישמע קל קרנא משרקיתא קיתרס שבכא פסנתרין וסיפניה וכל זני זמרא יפל ויסגד לצלם דהבא׃
11 וּמַן־ ו–מי דִּי־ ש לָ֥א לא יִפֵּ֖ל יפול וְיִסְגֻּ֑ד ו–ישתחווה יִתְרְמֵ֕א יושלך לְגֽוֹא־ ל–תוך אַתּ֥וּן כבשן נוּרָ֖א אש יָקִֽדְתָּֽא׃ בוערת
ומן די לא יפל ויסגד יתרמא לגוא אתון נורא יקדתא׃
12 אִיתַ֞י יש גֻּבְרִ֣ין גברים יְהוּדָאיִ֗ן יהודים דִּֽי־ ש מַנִּ֤יתָ מינית יָתְהוֹן֙ אותם עַל־ על עֲבִידַת֙ עבודת מְדִינַ֣ת מדינת בָּבֶ֔ל בבל שַׁדְרַ֥ךְ שדרך מֵישַׁ֖ךְ מישך וַעֲבֵ֣ד נְג֑וֹ ו–עבד–נגו גֻּבְרַיָּ֣א גברים אִלֵּ֗ךְ אלה לָא־ לא שָׂ֨מֽוּ שמו [עליך] עליך (עֲלָ֤ךְ) עליך מַלְכָּא֙ מלכא טְעֵ֔ם טעם [לאלהיך] ל–אלוהיך (לֵֽאלָהָךְ֙) ל–אלוהך לָ֣א לא פָלְחִ֔ין עובדים וּלְצֶ֧לֶם ו–ל–צלם דַּהֲבָ֛א ה–זהב דִּ֥י ש הֲקֵ֖ימְתָּ הקמת לָ֥א לא סָגְדִֽין׃ משתחווים ס ס
איתי גברין יהודאין די מנית יתהון על עבידת מדינת בבל שדרך מישך ועבד נגו גבריא אלך לא שמו עליך מלכא טעם לאלהיך לא פלחין ולצלם דהבא די הקימת לא סגדין׃
13 בֵּאדַ֤יִן אז נְבוּכַדְנֶצַּר֙ נבוכדנצר בִּרְגַ֣ז ב–רגז וַחֲמָ֔ה ו–חמה אֲמַר֙ אמר לְהַיְתָיָ֔ה להביא לְשַׁדְרַ֥ךְ ל–שדרך מֵישַׁ֖ךְ מישך וַעֲבֵ֣ד נְג֑וֹ ו–עבד–נגו בֵּאדַ֙יִן֙ אז גֻּבְרַיָּ֣א גברים אִלֵּ֔ךְ אלה הֵיתָ֖יוּ הובאו קֳדָ֥ם לפני מַלְכָּֽא׃ מלכא
באדין נבוכדנצר ברגז וחמה אמר להיתיה לשדרך מישך ועבד נגו באדין גבריא אלך היתיו קדם מלכא׃
14 עָנֵ֤ה ענה נְבֻֽכַדְנֶצַּר֙ נבוכדנצר וְאָמַ֣ר ו–אמר לְה֔וֹן להם הַצְדָּ֕א ה–בזדון שַׁדְרַ֥ךְ שדרך מֵישַׁ֖ךְ מישך וַעֲבֵ֣ד נְג֑וֹ ו–עבד–נגו לֵֽאלָהַ֗י ל–אלוהי לָ֤א לא אִֽיתֵיכוֹן֙ אתכם פָּֽלְחִ֔ין עובדים וּלְצֶ֧לֶם ו–ל–צלם דַּהֲבָ֛א ה–זהב דִּ֥י ש הֲקֵ֖ימֶת הקמתי לָ֥א לא סָֽגְדִֽין׃ משתחווים
ענה נבכדנצר ואמר להון הצדא שדרך מישך ועבד נגו לאלהי לא איתיכון פלחין ולצלם דהבא די הקימת לא סגדין׃
15 כְּעַ֞ן כעת הֵ֧ן הן אִֽיתֵיכ֣וֹן אתכם עֲתִידִ֗ין מוכנים דִּ֣י ש בְעִדָּנָ֡א ב–זמן דִּֽי־ ש תִשְׁמְע֡וּן תשמעו קָ֣ל קול קַרְנָ֣א קרן מַשְׁרוֹקִיתָ֣א משרוקית [קיתרס] קתרוס (קַתְר֣וֹס) קתרוס שַׂבְּכָ֡א סבכא פְּסַנְתֵּרִין֩ פסנתרין וְסוּמְפֹּ֨נְיָ֜ה ו–סומפוניה וְכֹ֣ל ׀ ו–כל זְנֵ֣י מיני זְמָרָ֗א זמר תִּפְּל֣וּן תפלו וְתִסְגְּדוּן֮ ו–תשתחוו לְצַלְמָ֣א ל–צלם דִֽי־ ש עַבְדֵת֒ עשיתי וְהֵן֙ ו–הן לָ֣א לא תִסְגְּד֔וּן תשתחוו בַּהּ־ ב–אותה שַׁעֲתָ֣ה שעה תִתְרְמ֔וֹן תושלכו לְגֽוֹא־ ל–תוך אַתּ֥וּן כבשן נוּרָ֖א אש יָקִֽדְתָּ֑א בוערת וּמַן־ ו–מי ה֣וּא הוא אֱלָ֔הּ אלוה דֵּ֥י ש יְשֵֽׁיזְבִנְכ֖וֹן יצילכם מִן־ מן יְדָֽי׃ ידי
כען הן איתיכון עתידין די בעדנא די תשמעון קל קרנא משרוקיתא קיתרס שבכא פסנתרין וסומפניה וכל זני זמרא תפלון ותסגדון לצלמא די עבדת והן לא תסגדון בה שעתה תתרמון לגוא אתון נורא יקדתא ומן הוא אלה די ישיזבנכון מן ידי׃
16 עֲנ֗וֹ ענו שַׁדְרַ֤ךְ שדרך מֵישַׁךְ֙ מישך וַעֲבֵ֣ד נְג֔וֹ ו–עבד–נגו וְאָמְרִ֖ין ו–אמרו לְמַלְכָּ֑א ל–מלכא נְבֽוּכַדְנֶצַּ֔ר נבוכדנצר לָֽא־ לא חַשְׁחִ֨ין צריכים אֲנַ֧חְנָה אנחנו עַל־ על דְּנָ֛ה זה פִּתְגָ֖ם מענה לַהֲתָבוּתָֽךְ׃ להשיב–לך
ענו שדרך מישך ועבד נגו ואמרין למלכא נבוכדנצר לא חשחין אנחנה על דנה פתגם להתבותך׃
17 הֵ֣ן הן אִיתַ֗י יש אֱלָהַ֙נָא֙ אלוהינו דִּֽי־ ש אֲנַ֣חְנָא אנחנו פָֽלְחִ֔ין עובדים יָכִ֖ל יכול לְשֵׁיזָבוּתַ֑נָא להצילנו מִן־ מן אַתּ֨וּן כבשן נוּרָ֧א אש יָקִֽדְתָּ֛א בוערת וּמִן־ ו–מן יְדָ֥ךְ ידך מַלְכָּ֖א מלכא יְשֵׁיזִֽב׃ יציל
הן איתי אלהנא די אנחנא פלחין יכל לשיזבותנא מן אתון נורא יקדתא ומן ידך מלכא ישיזב׃
18 וְהֵ֣ן ו–הן לָ֔א לא יְדִ֥יעַ ידוע לֶהֱוֵא־ יהיה לָ֖ךְ לך מַלְכָּ֑א מלכא דִּ֤י ש לאלהיך ל–אלוהיך לָא־ לא [איתינא] אנחנו (אִיתַ֣נָא) אנחנו פָֽלְחִ֔ין עובדים וּלְצֶ֧לֶם ו–ל–צלם דַּהֲבָ֛א ה–זהב דִּ֥י ש הֲקֵ֖ימְתָּ הקמת לָ֥א לא נִסְגֻּֽד׃ נשתחווה ס ס
והן לא ידיע להוא לך מלכא די לאלהיך לא איתנא פלחין ולצלם דהבא די הקימת לא נסגד׃
19 בֵּאדַ֨יִן אז נְבוּכַדְנֶצַּ֜ר נבוכדנצר הִתְמְלִ֣י התמלא חֱמָ֗א חמה וּצְלֵ֤ם ו–צלם אַנְפּ֙וֹהִי֙ פניו [אשתנו] השתנו (אֶשְׁתַּנִּ֔י) השתנה עַל־ על שַׁדְרַ֥ךְ שדרך מֵישַׁ֖ךְ מישך וַעֲבֵ֣ד נְג֑וֹ ו–עבד–נגו עָנֵ֤ה ענה וְאָמַר֙ ו–אמר לְמֵזֵ֣א לחמם לְאַתּוּנָ֔א ל–כבשן חַ֨ד־ אחד שִׁבְעָ֔ה שבע עַ֛ל על דִּ֥י ש חֲזֵ֖ה ראוי לְמֵזְיֵֽהּ׃ לחממו
באדין נבוכדנצר התמלי חמא וצלם אנפוהי אשתנו על שדרך מישך ועבד נגו ענה ואמר למזא לאתונא חד שבעה על די חזה למזיה׃
20 וּלְגֻבְרִ֤ין ו–ל–גברים גִּבָּֽרֵי־ גיבורי חַ֙יִל֙ חיל דִּ֣י ש בְחַיְלֵ֔הּ ב–חילו אֲמַר֙ אמר לְכַפָּתָ֔ה לכפות לְשַׁדְרַ֥ךְ ל–שדרך מֵישַׁ֖ךְ מישך וַעֲבֵ֣ד נְג֑וֹ ו–עבד–נגו לְמִרְמֵ֕א להשליך לְאַתּ֥וּן ל–כבשן נוּרָ֖א אש יָקִֽדְתָּֽא׃ בוערת
ולגברין גברי חיל די בחילה אמר לכפתה לשדרך מישך ועבד נגו למרמא לאתון נורא יקדתא׃
21 בֵּאדַ֜יִן אז גֻּבְרַיָּ֣א גברים אִלֵּ֗ךְ אלה כְּפִ֙תוּ֙ נכפתו בְּסַרְבָּלֵיהוֹן֙ ב–סרבליהם [פטישיהון] מכנסיהם (פַּטְּשֵׁיה֔וֹן) מכנסיהם וְכַרְבְּלָתְה֖וֹן ו–כובעיהם וּלְבֻשֵׁיה֑וֹן ו–לבושיהם וּרְמִ֕יו ו–הושלכו לְגֽוֹא־ ל–תוך אַתּ֥וּן כבשן נוּרָ֖א אש יָקִֽדְתָּֽא׃ בוערת
באדין גבריא אלך כפתו בסרבליהון פטישיהון וכרבלתהון ולבשיהון ורמיו לגוא אתון נורא יקדתא׃
22 כָּל־ כל קֳבֵ֣ל בגלל דְּנָ֗ה זה מִן־ מן דִּ֞י ש מִלַּ֤ת מילת מַלְכָּא֙ מלכא מַחְצְפָ֔ה מחוצפת וְאַתּוּנָ֖א ו–ה–כבשן אֵזֵ֣ה הוסק יַתִּ֑ירָא יתר גֻּבְרַיָּ֣א גברים אִלֵּ֗ךְ אלה דִּ֤י ש הַסִּ֙קוּ֙ העלו לְשַׁדְרַ֤ךְ ל–שדרך מֵישַׁךְ֙ מישך וַעֲבֵ֣ד נְג֔וֹ ו–עבד–נגו קַטִּ֣ל הרגה הִמּ֔וֹן אותם שְׁבִיבָ֖א שלהבת דִּ֥י של נוּרָֽא׃ אש
כל קבל דנה מן די מלת מלכא מחצפה ואתונא אזה יתירא גבריא אלך די הסקו לשדרך מישך ועבד נגו קטל המון שביבא די נורא׃
23 וְגֻבְרַיָּ֤א ו–גברים אִלֵּךְ֙ אלה תְּלָ֣תֵּה֔וֹן שלושתם שַׁדְרַ֥ךְ שדרך מֵישַׁ֖ךְ מישך וַעֲבֵ֣ד נְג֑וֹ ו–עבד–נגו נְפַ֛לוּ נפלו לְגֽוֹא־ ל–תוך אַתּוּן־ כבשן נוּרָ֥א אש יָֽקִדְתָּ֖א בוערת מְכַפְּתִֽין׃ כפותים פ פ
וגבריא אלך תלתהון שדרך מישך ועבד נגו נפלו לגוא אתון נורא יקדתא מכפתין׃
24 אֱדַ֙יִן֙ אז נְבוּכַדְנֶצַּ֣ר נבוכדנצר מַלְכָּ֔א מלכא תְּוַ֖הּ נבהל וְקָ֣ם ו–קם בְּהִתְבְּהָלָ֑ה ב–בהלה עָנֵ֨ה ענה וְאָמַ֜ר ו–אמר לְהַדָּֽבְר֗וֹהִי ל–יועציו הֲלָא֩ הלא גֻבְרִ֨ין גברים תְּלָתָ֜א שלושה רְמֵ֤ינָא השלכנו לְגוֹא־ ל–תוך נוּרָא֙ אש מְכַפְּתִ֔ין כפותים עָנַ֤יִן עונים וְאָמְרִין֙ ו–אומרים לְמַלְכָּ֔א ל–מלכא יַצִּיבָ֖א נכון מַלְכָּֽא׃ מלכא
אדין נבוכדנצר מלכא תוה וקם בהתבהלה ענה ואמר להדברוהי הלא גברין תלתא רמינא לגוא נורא מכפתין ענין ואמרין למלכא יציבא מלכא׃
25 עָנֵ֣ה ענה וְאָמַ֗ר ו–אמר הָֽא־ הנה אֲנָ֨ה אני חָזֵ֜ה רואה גֻּבְרִ֣ין גברים אַרְבְּעָ֗ה ארבעה שְׁרַ֙יִן֙ משוחררים מַהְלְכִ֣ין מהלכים בְּגֽוֹא־ ב–תוך נוּרָ֔א אש וַחֲבָ֖ל ו–נזק לָא־ לא אִיתַ֣י יש בְּה֑וֹן בהם וְרֵוֵהּ֙ ו–מראהו דִּ֣י של [רביעיא] ה–רביעי (רְֽבִיעָאָ֔ה) ה–רביעי דָּמֵ֖ה דומה לְבַר־ ל–בן אֱלָהִֽין׃ אלוהים ס ס
ענה ואמר הא אנה חזה גברין ארבעה שרין מהלכין בגוא נורא וחבל לא איתי בהון ורוה די רביעיא דמה לבר אלהין׃
26 בֵּאדַ֜יִן אז קְרֵ֣ב קרב נְבוּכַדְנֶצַּ֗ר נבוכדנצר לִתְרַע֮ ל–פתח אַתּ֣וּן כבשן נוּרָ֣א אש יָקִֽדְתָּא֒ בוערת עָנֵ֣ה ענה וְאָמַ֗ר ו–אמר שַׁדְרַ֨ךְ שדרך מֵישַׁ֧ךְ מישך וַעֲֵד־ נְג֛וֹ ו–עבד–נגו עַבְד֛וֹהִי עבדיו דִּֽי־ של אֱלָהָ֥א אלוהים [עליא] עליון (עִלָּאָ֖ה) עליון פֻּ֣קוּ צאו וֶאֱת֑וֹ ו–בואו בֵּאדַ֣יִן אז נָֽפְקִ֗ין יוצאים שַׁדְרַ֥ךְ שדרך מֵישַׁ֛ךְ מישך וַעֲבֵ֥ד נְג֖וֹ ו–עבד–נגו מִן־ מן גּ֥וֹא תוך נוּרָֽא׃ אש
באדין קרב נבוכדנצר לתרע אתון נורא יקדתא ענה ואמר שדרך מישך ועבד נגו עבדוהי די אלהא עליא פקו ואתו באדין נפקין שדרך מישך ועבד נגו מן גוא נורא׃
27 וּ֠מִֽתְכַּנְּשִׁין ו–מתאספים אֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּ֞א אחשדרפנים סִגְנַיָּ֣א סגנים וּפַחֲוָתָא֮ ו–פחות וְהַדָּבְרֵ֣י ו–יועצי מַלְכָּא֒ מלכא חָזַ֣יִן רואים לְגֻבְרַיָּ֣א ל–גברים אִלֵּ֡ךְ אלה דִּי֩ ש לָֽא־ לא שְׁלֵ֨ט שלטה נוּרָ֜א אש בְּגֶשְׁמְה֗וֹן ב–גופם וּשְׂעַ֤ר ו–שער רֵֽאשְׁהוֹן֙ ראשם לָ֣א לא הִתְחָרַ֔ךְ נחרך וְסָרְבָּלֵיה֖וֹן ו–סרבליהם לָ֣א לא שְׁנ֑וֹ השתנו וְרֵ֣יחַ ו–ריח נ֔וּר אש לָ֥א לא עֲדָ֖ת עברה בְּהֽוֹן׃ בהם
ומתכנשין אחשדרפניא סגניא ופחותא והדברי מלכא חזין לגבריא אלך די לא שלט נורא בגשמהון ושער ראשהון לא התחרך וסרבליהון לא שנו וריח נור לא עדת בהון׃
28 עָנֵ֨ה ענה נְבֽוּכַדְנֶצַּ֜ר נבוכדנצר וְאָמַ֗ר ו–אמר בְּרִ֤יךְ ברוך אֱלָהֲהוֹן֙ אלוההם דִּֽי־ של שַׁדְרַ֤ךְ שדרך מֵישַׁךְ֙ מישך וַעֲבֵ֣דנְג֔וֹ ו–עבד–נגו דִּֽי־ ש שְׁלַ֤ח שלח מַלְאֲכֵהּ֙ מלאכו וְשֵׁיזִ֣ב ו–הציל לְעַבְד֔וֹהִי ל–עבדיו דִּ֥י ש הִתְרְחִ֖צוּ בטחו עֲל֑וֹהִי בו וּמִלַּ֤ת ו–מילת מַלְכָּא֙ מלכא שַׁנִּ֔יו שינו וִיהַ֣בוּ ו–נתנו [גשמיהון] גופם (גֶשְׁמְה֗וֹן) גופם דִּ֠י ש לָֽא־ לא יִפְלְח֤וּן יעבדו וְלָֽא־ ו–לא יִסְגְּדוּן֙ ישתחוו לְכָל־ ל–כל אֱלָ֔הּ אלוה לָהֵ֖ן מלבד לֵאלָֽהֲהֽוֹן׃ ל–אלוההם
ענה נבוכדנצר ואמר בריך אלההון די שדרך מישך ועבד נגו די שלח מלאכה ושיזב לעבדוהי די התרחצו עלוהי ומלת מלכא שניו ויהבו גשמיהון די לא יפלחון ולא יסגדון לכל אלה להן לאלההון׃
29 וּמִנִּי֮ ו–ממני שִׂ֣ים הושם טְעֵם֒ טעם דִּי֩ ש כָל־ כל עַ֨ם עם אֻמָּ֜ה אומה וְלִשָּׁ֗ן ו–לשון דִּֽי־ ש יֵאמַ֤ר יאמר [שלה] רע (שָׁלוּ֙) רע עַ֣ל על אֱלָהֲה֗וֹן אלוההם דִּֽי־ של שַׁדְרַ֤ךְ שדרך מֵישַׁךְ֙ מישך וַעֲבֵ֣ד נְג֔וֹא ו–עבד–נגו הַדָּמִ֣ין איברים יִתְעֲבֵ֔ד ייעשה וּבַיְתֵ֖הּ ו–ביתו נְוָלִ֣י אשפה יִשְׁתַּוֵּ֑ה יושם כָּל־ כל קֳבֵ֗ל בגלל דִּ֣י ש לָ֤א לא אִיתַי֙ יש אֱלָ֣ה אלוה אָחֳרָ֔ן אחר דִּֽי־ ש יִכֻּ֥ל יכול לְהַצָּלָ֖ה להציל כִּדְנָֽה׃ כזאת
ומני שים טעם די כל עם אמה ולשן די יאמר שלה על אלההון די שדרך מישך ועבד נגוא הדמין יתעבד וביתה נולי ישתוה כל קבל די לא איתי אלה אחרן די יכל להצלה כדנה׃
30 בֵּאדַ֣יִן אז מַלְכָּ֗א מלכא הַצְלַ֛ח הצליח לְשַׁדְרַ֥ךְ ל–שדרך מֵישַׁ֛ךְ מישך וַעֲבֵ֥ד נְג֖וֹ ו–עבד–נגו בִּמְדִינַ֥ת ב–מדינת בָּבֶֽל׃ בבל פ פ
באדין מלכא הצלח לשדרך מישך ועבד נגו במדינת בבל׃
