1 בֵּלְשַׁאצַּ֣ר בלשאצר מַלְכָּ֗א מלכא עֲבַד֙ עשה לְחֶ֣ם לחם רַ֔ב רב לְרַבְרְבָנ֖וֹהִי ל–שריו אֲלַ֑ף אלף וְלָקֳבֵ֥ל ו–ל–נגד אַלְפָּ֖א ה–אלף חַמְרָ֥א יין שָׁתֵֽה׃ שותה
בלשאצר מלכא עבד לחם רב לרברבנוהי אלף ולקבל אלפא חמרא שתה׃
2 בֵּלְשַׁאצַּ֞ר בלשאצר אֲמַ֣ר ׀ אמר בִּטְעֵ֣ם ב–טעם חַמְרָ֗א ה–יין לְהַיְתָיָה֙ להביא לְמָאנֵי֙ ל–כלי דַּהֲבָ֣א ה–זהב וְכַסְפָּ֔א ו–ה–כסף דִּ֤י ש– הַנְפֵּק֙ הוציא נְבוּכַדְנֶצַּ֣ר נבוכדנצר אֲב֔וּהִי אביו מִן־ מן הֵיכְלָ֖א ה–היכל דִּ֣י ש– בִירוּשְׁלֶ֑ם ב–ירושלים וְיִשְׁתּ֣וֹן ו–ישתו בְּה֗וֹן ב–הם מַלְכָּא֙ ה–מלך וְרַבְרְבָנ֔וֹהִי ו–שריו שֵׁגְלָתֵ֖הּ שגלותיו וּלְחֵנָתֵֽהּ׃ ו–לחנותיו
בלשאצר אמר בטעם חמרא להיתיה למאני דהבא וכספא די הנפק נבוכדנצר אבוהי מן היכלא די בירושלם וישתון בהון מלכא ורברבנוהי שגלתה ולחנתה׃
3 בֵּאדַ֗יִן אז הַיְתִיו֙ הביאו מָאנֵ֣י כלי דַהֲבָ֔א ה–זהב דִּ֣י ש– הַנְפִּ֗קוּ הוציאו מִן־ מן הֵֽיכְלָ֛א ה–היכל דִּֽי־ של בֵ֥ית בית אֱלָהָ֖א אלוהים דִּ֣י ש– בִירֽוּשְׁלֶ֑ם ב–ירושלים וְאִשְׁתִּ֣יו ו–שתו בְּה֗וֹן ב–הם מַלְכָּא֙ ה–מלך וְרַבְרְבָנ֔וֹהִי ו–שריו שֵׁגְלָתֵ֖הּ שגלותיו וּלְחֵנָתֵֽהּ׃ ו–לחנותיו
באדין היתיו מאני דהבא די הנפקו מן היכלא די בית אלהא די בירושלם ואשתיו בהון מלכא ורברבנוהי שגלתה ולחנתה׃
4 אִשְׁתִּ֖יו שתו חַמְרָ֑א יין וְ֠שַׁבַּחוּ ו–שיבחו לֵֽאלָהֵ֞י ל–אלוהי דַּהֲבָ֧א ה–זהב וְכַסְפָּ֛א ו–ה–כסף נְחָשָׁ֥א נחושת פַרְזְלָ֖א ברזל אָעָ֥א עץ וְאַבְנָֽא׃ ו–אבן
אשתיו חמרא ושבחו לאלהי דהבא וכספא נחשא פרזלא אעא ואבנא׃
5 בַּהּ־ ב–אותה שַׁעֲתָ֗ה שעה [נפקו] [יצאו] (נְפַ֙קָה֙) יצאו אֶצְבְּעָן֙ אצבעות דִּ֣י של יַד־ יד אֱנָ֔שׁ אדם וְכָֽתְבָן֙ ו–כותבות לָקֳבֵ֣ל ל–נגד נֶבְרַשְׁתָּ֔א ה–מנורה עַל־ על גִּירָ֕א סיד דִּֽי־ של כְתַ֥ל כותל הֵיכְלָ֖א ה–היכל דִּ֣י של מַלְכָּ֑א ה–מלך וּמַלְכָּ֣א ו–ה–מלך חָזֵ֔ה רואה פַּ֥ס פס יְדָ֖ה ה–יד דִּ֥י ש– כָתְבָֽה׃ כותבת
בה שעתה נפקו אצבען די יד אנש וכתבן לקבל נברשתא על גירא די כתל היכלא די מלכא ומלכא חזה פס ידה די כתבה׃
6 אֱדַ֤יִן אז מַלְכָּא֙ ה–מלך זִיוֺ֣הִי זיוו שְׁנ֔וֹהִי שונו וְרַעיֹנֹ֖הִי ו–מחשבותיו יְבַהֲלוּנֵּ֑הּ יבהילוהו וְקִטְרֵ֤י ו–קשרי חַרְצֵהּ֙ מותניו מִשְׁתָּרַ֔יִן משתחררים וְאַ֨רְכֻבָּתֵ֔הּ ו–ברכיו דָּ֥א זאת לְדָ֖א ל–זאת נָֽקְשָֽׁן׃ נוקשות
אדין מלכא זיוהי שנוהי ורעינהי יבהלונה וקטרי חרצה משתרין וארכבתה דא לדא נקשן׃
7 קָרֵ֤א קרא מַלְכָּא֙ ה–מלך בְּחַ֔יִל ב–כוח לְהֶֽעָלָה֙ להעלות לְאָ֣שְׁפַיָּ֔א ל–אשפים [כשדיא] [כשדים] (כַּשְׂדָּאֵ֖י) כשדים וְגָזְרַיָּ֑א ו–גוזרים עָנֵ֨ה ענה מַלְכָּ֜א ה–מלך וְאָמַ֣ר ׀ ו–אמר לְחַכִּימֵ֣י ל–חכמי בָבֶ֗ל בבל דִּ֣י ש– כָל־ כל אֱ֠נָשׁ אדם דִּֽי־ ש– יִקְרֵ֞ה יקרא כְּתָבָ֣ה ה–כתב דְנָ֗ה ה–זה וּפִשְׁרֵהּ֙ ו–פשרו יְחַוִּנַּ֔נִי יודיעני אַרְגְּוָנָ֣א ארגמן יִלְבַּ֗שׁ ילבש [והמונכא] [ו–המונך] (וְהַֽמְנִיכָ֤א) ו–שרשרת דִֽי־ של דַהֲבָא֙ זהב עַֽל־ על צַוְּארֵ֔הּ צוארו וְתַלְתִּ֥י ו–שלישי בְמַלְכוּתָ֖א ב–מלכות יִשְׁלַֽט׃ ישלוט ס ס
קרא מלכא בחיל להעלה לאשפיא כשדיא וגזריא ענה מלכא ואמר לחכימי בבל די כל אנש די יקרה כתבה דנה ופשרה יחונני ארגונא ילבש והמונכא די דהבא על צוארה ותלתי במלכותא ישלט׃
8 אֱדַ֙יִן֙ אז [עללין] [נכנסים] (עָֽלִּ֔ין) נכנסים כֹּ֖ל כל חַכִּימֵ֣י חכמי מַלְכָּ֑א ה–מלך וְלָֽא־ ו–לא כָהֲלִ֤ין יכולים כְּתָבָא֙ ה–כתב לְמִקְרֵ֔א לקרוא [ופשרא] [ו–ה–פשר] (וּפִשְׁרֵ֖הּ) ו–פשרו לְהוֹדָעָ֥ה להודיע לְמַלְכָּֽא׃ ל–מלך
אדין עללין כל חכימי מלכא ולא כהלין כתבא למקרא ופשרא להודעה למלכא׃
9 אֱ֠דַיִן אז מַלְכָּ֤א ה–מלך בֵלְשַׁאצַּר֙ בלשאצר שַׂגִּ֣יא מאוד מִתְבָּהַ֔ל נבהל וְזִיוֺ֖הִי ו–זיוו שָׁנַ֣יִן שונים עֲל֑וֹהִי עליו וְרַבְרְבָנ֖וֹהִי ו–שריו מִֽשְׁתַּבְּשִֽׁין׃ משתבשים
אדין מלכא בלשאצר שגיא מתבהל וזיוהי שנין עלוהי ורברבנוהי משתבשין׃
10 מַלְכְּתָ֕א מלכתא לָקֳבֵ֨ל ל–נגד מִלֵּ֤י דברי מַלְכָּא֙ ה–מלך וְרַבְרְבָנ֔וֹהִי ו–שריו לְבֵ֥ית ל–בית מִשְׁתְּיָ֖א ה–משתה [עללת] [נכנסה] (עַלַּ֑ת) נכנסה עֲנָ֨ת ענתה מַלְכְּתָ֜א ה–מלכה וַאֲמֶ֗רֶת ו–אמרה מַלְכָּא֙ מלכא לְעָלְמִ֣ין ל–עולמים חֱיִ֔י חיה אַֽל־ אל יְבַהֲלוּךְ֙ יבהילוך רַעְיוֹנָ֔ךְ מחשבותיך וְזִיוָ֖יךְ ו–זיויך אַל־ אל יִשְׁתַּנּֽוֹ׃ ישתנו
מלכתא לקבל מלי מלכא ורברבנוהי לבית משתיא עללת ענת מלכתא ואמרת מלכא לעלמין חיי אל יבהלוך רעיונך וזיויך אל ישתנו׃
11 אִיתַ֨י יש גְּבַ֜ר גבר בְּמַלְכוּתָ֗ךְ ב–מלכותך דִּ֠י ש– ר֣וּחַ רוח אֱלָהִ֣ין אלוהים קַדִּישִׁין֮ קדושים בֵּהּ֒ בו וּבְיוֹמֵ֣י ו–ב–ימי אֲב֗וּךְ אביך נַהִיר֧וּ הארה וְשָׂכְלְתָנ֛וּ ו–השכל וְחָכְמָ֥ה ו–חכמה כְּחָכְמַת־ כ–חכמת אֱלָהִ֖ין אלוהים הִשְׁתְּכַ֣חַת נמצאה בֵּ֑הּ בו וּמַלְכָּ֤א ו–ה–מלך נְבֻֽכַדְנֶצַּר֙ נבוכדנצר אֲב֔וּךְ אביך רַ֧ב רב חַרְטֻמִּ֣ין חרטומים אָֽשְׁפִ֗ין אשפים כַּשְׂדָּאִין֙ כשדים גָּזְרִ֔ין גוזרים הֲקִימֵ֖הּ מינהו אֲב֥וּךְ אביך מַלְכָּֽא׃ ה–מלך
איתי גבר במלכותך די רוח אלהין קדישין בה וביומי אבוך נהירו ושכלתנו וחכמה כחכמת אלהין השתכחת בה ומלכא נבכדנצר אבוך רב חרטמין אשפין כשדאין גזרין הקימה אבוך מלכא׃
12 כָּל־ כל קֳבֵ֡ל בגלל דִּ֣י ש– ר֣וּחַ ׀ רוח יַתִּירָ֡ה יתירה וּמַנְדַּ֡ע ו–דעת וְשָׂכְלְתָנ֡וּ ו–השכל מְפַשַּׁ֣ר מפשר חֶלְמִין֩ חלומות וַֽאַֽחֲוָיַ֨ת ו–הראות אֲחִידָ֜ן חידות וּמְשָׁרֵ֣א ו–מתיר קִטְרִ֗ין קשרים הִשְׁתְּכַ֤חַת נמצאה בֵּהּ֙ בו בְּדָ֣נִיֵּ֔אל ב–דניאל דִּֽי־ ש– מַלְכָּ֥א ה–מלך שָׂם־ שם שְׁמֵ֖הּ שמו בֵּלְטְשַׁאצַּ֑ר בלטשאצר כְּעַ֛ן עתה דָּנִיֵּ֥אל דניאל יִתְקְרֵ֖י ייקרא וּפִשְׁרָ֥ה ו–ה–פשר יְהַֽחֲוֵֽה׃ יודיע פ פ
כל קבל די רוח יתירה ומנדע ושכלתנו מפשר חלמין ואחוית אחידן ומשרא קטרין השתכחת בה בדניאל די מלכא שם שמה בלטשאצר כען דניאל יתקרי ופשרה יהחוה׃
13 בֵּאדַ֙יִן֙ אז דָּֽנִיֵּ֔אל דניאל הֻעַ֖ל הועלה קֳדָ֣ם לפני מַלְכָּ֑א ה–מלך עָנֵ֨ה ענה מַלְכָּ֜א ה–מלך וְאָמַ֣ר ו–אמר לְדָנִיֵּ֗אל ל–דניאל [אנתה־] [אתה] (אַנְתְּ־) אתה ה֤וּא הוא דָנִיֵּאל֙ דניאל דִּֽי־ ש– מִן־ מן בְּנֵ֤י בני גָלוּתָא֙ גלות דִּ֣י של יְה֔וּד יהוד דִּ֥י ש– הַיְתִ֛י הביא מַלְכָּ֥א ה–מלך אַ֖בִי אבי מִן־ מן יְהֽוּד׃ יהוד
באדין דניאל העל קדם מלכא ענה מלכא ואמר לדניאל אנתה הוא דניאל די מן בני גלותא די יהוד די היתי מלכא אבי מן יהוד׃
14 וְשִׁמְעֵ֣ת ו–שמעתי [עליך] [עליך] (עֲלָ֔ךְ) עליך דִּ֛י ש– ר֥וּחַ רוח אֱלָהִ֖ין אלוהים בָּ֑ךְ בך וְנַהִיר֧וּ ו–הארה וְשָׂכְלְתָנ֛וּ ו–השכל וְחָכְמָ֥ה ו–חכמה יַתִּירָ֖ה יתירה הִשְׁתְּכַ֥חַת נמצאה בָּֽךְ׃ בך
ושמעת עליך די רוח אלהין בך ונהירו ושכלתנו וחכמה יתירה השתכחת בך׃
15 וּכְעַ֞ן ו–עתה הֻעַ֣לּוּ הועלו קָֽדָמַ֗י לפני חַכִּֽימַיָּא֙ חכמים אָֽשְׁפַיָּ֔א אשפים דִּֽי־ ש– כְתָבָ֤ה ה–כתב דְנָה֙ ה–זה יִקְר֔וֹן יקראו וּפִשְׁרֵ֖הּ ו–פשרו לְהוֹדָעֻתַ֑נִי להודיעני וְלָֽא־ ו–לא כָהֲלִ֥ין יכולים פְּשַֽׁר־ פשר מִלְּתָ֖א ה–מילה לְהַחֲוָיָֽה׃ להודיע
וכען העלו קדמי חכימיא אשפיא די כתבה דנה יקרון ופשרה להודעתני ולא כהלין פשר מלתא להחויה׃
16 וַאֲנָה֙ ו–אני שִׁמְעֵ֣ת שמעתי [עליך] [עליך] (עֲלָ֔ךְ) עליך דִּֽי־ ש– [תוכל] [תוכל] (תִיכּ֥וּל) תוכל פִּשְׁרִ֛ין פשרים לְמִפְשַׁ֖ר לפשר וְקִטְרִ֣ין ו–קשרים לְמִשְׁרֵ֑א להתיר כְּעַ֡ן עתה הֵן֩ אם [תוכל] [תוכל] (תִּכ֨וּל) תוכל כְּתָבָ֜א ה–כתב לְמִקְרֵ֗א לקרוא וּפִשְׁרֵהּ֙ ו–פשרו לְהוֹדָ֣עֻתַ֔נִי להודיעני אַרְגְּוָנָ֣א ארגמן תִלְבַּ֗שׁ תלבש [והמונכא] [ו–שרשרת] (וְהַֽמְנִיכָ֤א) ו–שרשרת דִֽי־ של דַהֲבָא֙ זהב עַֽל־ על צַוְּארָ֔ךְ צוארך וְתַלְתָּ֥א ו–שלישית בְמַלְכוּתָ֖א ב–מלכות תִּשְׁלַֽט׃ תשלוט פ פ
ואנה שמעת עליך די תוכל פשרין למפשר וקטרין למשרא כען הן תוכל כתבא למקרא ופשרה להודעתני ארגונא תלבש והמונכא די דהבא על צוארך ותלתא במלכותא תשלט׃
17 בֵּאדַ֜יִן אז עָנֵ֣ה ענה דָנִיֵּ֗אל דניאל וְאָמַר֙ ו–אמר קֳדָ֣ם לפני מַלְכָּ֔א ה–מלך מַתְּנָתָךְ֙ מתנותיך לָ֣ךְ לך לֶֽהֶוְיָ֔ן יהיו וּנְבָ֥זְבְּיָתָ֖ךְ ו–שי–כבודך לְאָחֳרָ֣ן ל–אחר הַ֑ב תן בְּרַ֗ם אבל כְּתָבָא֙ ה–כתב אֶקְרֵ֣א אקרא לְמַלְכָּ֔א ל–מלך וּפִשְׁרָ֖א ו–ה–פשר אֲהוֹדְעִנֵּֽהּ׃ אודיענו
באדין ענה דניאל ואמר קדם מלכא מתנתך לך להוין ונבזביתך לאחרן הב ברם כתבא אקרא למלכא ופשרא אהודענה׃
18 [אנתה] [אתה] (אַ֖נְתְּ) אתה מַלְכָּ֑א מלכא אֱלָהָא֙ אלוהים [עליא] [עליון] (עִלָּאָ֔ה) עליון מַלְכוּתָ֤א מלכות וּרְבוּתָא֙ ו–גדולה וִיקָרָ֣א ו–יקר וְהַדְרָ֔ה ו–הדר יְהַ֖ב נתן לִנְבֻכַדְנֶצַּ֥ר ל–נבוכדנצר אֲבֽוּךְ׃ אביך
אנתה מלכא אלהא עליא מלכותא ורבותא ויקרא והדרה יהב לנבכדנצר אבוך׃
19 וּמִן־ ו–מן רְבוּתָא֙ ה–גדולה דִּ֣י ש– יְהַב־ נתן לֵ֔הּ לו כֹּ֣ל כל עַֽמְמַיָּ֗א ה–עמים אֻמַיָּא֙ אומות וְלִשָּׁ֣נַיָּ֔א ו–לשונות הֲו֛וֹ היו [זאעין] [רועדים] (זָיְעִ֥ין) רועדים וְדָחֲלִ֖ין ו–פוחדים מִן־ מן קֳדָמ֑וֹהִי לפניו דִּֽי־ ש– הֲוָ֨ה היה צָבֵ֜א רוצה הֲוָ֣א היה קָטֵ֗ל הורג וְדִֽי־ ו–ש– הֲוָ֤ה היה צָבֵא֙ רוצה הֲוָ֣ה היה מַחֵ֔א מכה וְדִֽי־ ו–ש– הֲוָ֤ה היה צָבֵא֙ רוצה הֲוָ֣ה היה מָרִ֔ים מרים וְדִֽי־ ו–ש– הֲוָ֥ה היה צָבֵ֖א רוצה הֲוָ֥ה היה מַשְׁפִּֽיל׃ משפיל
ומן רבותא די יהב לה כל עממיא אמיא ולשניא הוו זאעין ודחלין מן קדמוהי די הוה צבא הוא קטל ודי הוה צבא הוה מחא ודי הוה צבא הוה מרים ודי הוה צבא הוה משפיל׃
20 וּכְדִי֙ ו–כ–ש– רִ֣ם רם לִבְבֵ֔הּ לבו וְרוּחֵ֖הּ ו–רוחו תִּֽקְפַ֣ת חזקה לַהֲזָדָ֑ה ל–התגאות הָנְחַת֙ הורד מִן־ מן כָּרְסֵ֣א כיסא מַלְכוּתֵ֔הּ מלכותו וִֽיקָרָ֖ה ו–ה–יקר הֶעְדִּ֥יוּ העבירו מִנֵּֽהּ׃ ממנו
וכדי רם לבבה ורוחה תקפת להזדה הנחת מן כרסא מלכותה ויקרה העדיו מנה׃
21 וּמִן־ ו–מן בְּנֵי֩ בני אֲנָשָׁ֨א ה–אנשים טְרִ֜יד גורש וְלִבְבֵ֣הּ ׀ ו–לבו עִם־ עם חֵיוְתָ֣א ה–חיה [שוי] [הושווה] (שַׁוִּ֗יְו) הושווה וְעִם־ ו–עם עֲרָֽדַיָּא֙ פראים מְדוֹרֵ֔הּ מדורו עִשְׂבָּ֤א עשב כְתוֹרִין֙ כ–שוורים יְטַ֣עֲמוּנֵּ֔הּ יאכילוהו וּמִטַּ֥ל ו–מ–טל שְׁמַיָּ֖א שמים גִּשְׁמֵ֣הּ גופו יִצְטַבַּ֑ע נרטב עַ֣ד עד דִּֽי־ ש– יְדַ֗ע ידע דִּֽי־ ש– שַׁלִּ֞יט שליט אֱלָהָ֤א אלוהים [עליא] [עליון] (עִלָּאָה֙) עליון בְּמַלְכ֣וּת ב–מלכות אֲנָשָׁ֔א ה–אנשים וּלְמַן־ ו–ל–מי דִּ֥י ש– יִצְבֵּ֖ה ירצה יְהָקֵ֥ים יקים [עליה] [עליה] (עֲלַֽהּ׃) עליה
ומן בני אנשא טריד ולבבה עם חיותא שוי ועם ערדיא מדורה עשבא כתורין יטעמונה ומטל שמיא גשמה יצטבע עד די ידע די שליט אלהא עליא במלכות אנשא ולמן די יצבה יהקים עליה׃
22 [ואנתה] [ו–אתה] (וְאַ֤נְתְּ) ו–אתה בְּרֵהּ֙ בנו בֵּלְשַׁאצַּ֔ר בלשאצר לָ֥א לא הַשְׁפֵּ֖לְתְּ השפלת לִבְבָ֑ךְ לבך כָּל־ כל קֳבֵ֕ל בגלל דִּ֥י ש– כָל־ כל דְּנָ֖ה זה יְדַֽעְתָּ׃ ידעת
ואנתה ברה בלשאצר לא השפלת לבבך כל קבל די כל דנה ידעת׃
23 וְעַ֣ל ו–על מָרֵֽא־ אדון שְׁמַיָּ֣א ׀ שמים הִתְרוֹמַ֡מְתָּ התרוממת וּלְמָֽאנַיָּ֨א ו–ל–כלים דִֽי־ של בַיְתֵ֜הּ ביתו הַיְתִ֣יו הביאו [קדמיך] [לפניך] (קָֽדָמָ֗ךְ) לפניך [ואנתה] [ו–אתה] (וְאַ֨נְתְּ) ו–אתה [ורברבניך] [ו–שריך] (וְרַבְרְבָנָ֜ךְ) ו–שריך שֵֽׁגְלָתָ֣ךְ שגלותיך וּלְחֵנָתָךְ֮ ו–לחנותיך חַמְרָא֮ יין שָׁתַ֣יִן שותים בְּהוֹן֒ ב–הם וְלֵֽאלָהֵ֣י ו–ל–אלוהי כַסְפָּֽא־ כסף וְ֠דַהֲבָא ו–זהב נְחָשָׁ֨א נחושת פַרְזְלָ֜א ברזל אָעָ֣א עץ וְאַבְנָ֗א ו–אבן דִּ֠י ש– לָֽא־ לא חָזַ֧יִן רואים וְלָא־ ו–לא שָׁמְעִ֛ין שומעים וְלָ֥א ו–לא יָדְעִ֖ין יודעים שַׁבַּ֑חְתָּ שיבחת וְלֵֽאלָהָ֞א ו–ל–אלוהים דִּֽי־ ש– נִשְׁמְתָ֥ךְ נשמתך בִּידֵ֛הּ ב–ידו וְכָל־ ו–כל אֹרְחָתָ֥ךְ דרכיך לֵ֖הּ לו לָ֥א לא הַדַּֽרְתָּ׃ הדרת
ועל מרא שמיא התרוממת ולמאניא די ביתה היתיו קדמיך ואנתה ורברבניך שגלתך ולחנתך חמרא שתין בהון ולאלהי כספא ודהבא נחשא פרזלא אעא ואבנא די לא חזין ולא שמעין ולא ידעין שבחת ולאלהא די נשמתך בידה וכל ארחתך לה לא הדרת׃
24 בֵּאדַ֙יִן֙ אז מִן־ מן קֳדָמ֔וֹהִי לפניו שְׁלִ֖יַחַ נשלח פַּסָּ֣א פס דִֽי־ של יְדָ֑א יד וּכְתָבָ֥א ו–ה–כתב דְנָ֖ה ה–זה רְשִֽׁים׃ נרשם
באדין מן קדמוהי שליח פסא די ידא וכתבא דנה רשים׃
25 וּדְנָ֥ה ו–זה כְתָבָ֖א ה–כתב דִּ֣י ש– רְשִׁ֑ים נרשם מְנֵ֥א מנא מְנֵ֖א מנא תְּקֵ֥ל תקל וּפַרְסִֽין׃ ו–פרסין
ודנה כתבא די רשים מנא מנא תקל ופרסין׃
26 דְּנָ֖ה זה פְּשַֽׁר־ פשר מִלְּתָ֑א ה–מילה מְנֵ֕א מנא מְנָֽה־ מנה אֱלָהָ֥א אלוהים מַלְכוּתָ֖ךְ מלכותך וְהַשְׁלְמַֽהּ׃ ו–השלימה
דנה פשר מלתא מנא מנה אלהא מלכותך והשלמה׃
27 תְּקֵ֑ל תקל תְּקִ֥ילְתָּה נשקלת בְמֹֽאזַנְיָ֖א ב–מאזניים וְהִשְׁתְּכַ֥חַתְּ ו–נמצאת חַסִּֽיר׃ חסר
תקל תקילתה במאזניא והשתכחת חסיר׃
28 פְּרֵ֑ס פרס פְּרִיסַת֙ פריסת מַלְכוּתָ֔ךְ מלכותך וִיהִיבַ֖ת ו–ניתנה לְמָדַ֥י ל–מדי וּפָרָֽס׃ ו–פרס
פרס פריסת מלכותך ויהיבת למדי ופרס׃
29 בֵּאדַ֣יִן ׀ אז אֲמַ֣ר אמר בֵּלְשַׁאצַּ֗ר בלשאצר וְהַלְבִּ֤ישׁוּ ו–הלבישו לְדָֽנִיֵּאל֙ ל–דניאל אַרְגְּוָנָ֔א ארגמן [והמונכא] [ו–שרשרת] (וְהַֽמְנִיכָ֥א) ו–שרשרת דִֽי־ של דַהֲבָ֖א זהב עַֽל־ על צַוְּארֵ֑הּ צוארו וְהַכְרִ֣זֽוּ ו–הכריזו עֲל֔וֹהִי עליו דִּֽי־ ש– לֶהֱוֵ֥א יהיה שַׁלִּ֛יט שליט תַּלְתָּ֖א שלישית בְּמַלְכוּתָֽא׃ ב–מלכות
באדין אמר בלשאצר והלבישו לדניאל ארגונא והמונכא די דהבא על צוארה והכרזו עלוהי די להוא שליט תלתא במלכותא׃
30 בֵּ֚הּ ב–אותו בְּלֵ֣ילְיָ֔א ה–לילה קְטִ֕יל נהרג בֵּלְאשַׁצַּ֖ר בלשאצר מַלְכָּ֥א מלכא [כשדיא] [כשדים] (כַשְׂדָּאָֽה׃) כשדים פ פ
בה בליליא קטיל בלאשצר מלכא כשדיא׃
31 וְדָרְיָ֙וֶשׁ֙ ו–דריוש מָֽדָיָ֔א ה–מדי קַבֵּ֖ל קיבל מַלְכוּתָ֑א ה–מלכות כְּבַ֥ר כ–בן שְׁנִ֖ין שנים שִׁתִּ֥ין שישים וְתַרְתֵּֽין׃ ו–שתיים
ודריוש מדיא קבל מלכותא כבר שנין שתין ותרתין׃
