1 וַיִּקְבְּצ֧וּ ו–קבצו פְלִשְׁתִּ֛ים פלישתים אֶת־ את– כָּל־ כל– מַחֲנֵיהֶ֖ם מחנותי–הם אֲפֵ֑קָה אפקה וְיִשְׂרָאֵ֣ל ו–ישראל חֹנִ֔ים חונים בַּעַ֖יִן ב–עין אֲשֶׁ֥ר אשר בְּיִזְרְעֶֽאל׃ ב–יזרעאל
ויקבצו פלשתים את כל מחניהם אפקה וישראל חנים בעין אשר ביזרעאל׃
2 וְסַרְנֵ֤י ו–סרני פְלִשְׁתִּים֙ פלישתים עֹֽבְרִ֔ים עוברים לְמֵא֖וֹת ל–מאות וְלַאֲלָפִ֑ים ו–ל–אלפים וְדָוִ֣ד ו–דוד וַאֲנָשָׁ֗יו ו–אנשי–ו עֹֽבְרִ֛ים עוברים בָּאַחֲרֹנָ֖ה ב–אחרונה עִם־ עם– אָכִֽישׁ׃ אכיש
וסרני פלשתים עברים למאות ולאלפים ודוד ואנשיו עברים באחרנה עם אכיש׃
3 וַיֹּֽאמְרוּ֙ ו–אמרו שָׂרֵ֣י שרי פְלִשְׁתִּ֔ים פלישתים מָ֖ה מה הָעִבְרִ֣ים ה–עברים הָאֵ֑לֶּה ה–אלה וַיֹּ֨אמֶר ו–אמר אָכִ֜ישׁ אכיש אֶל־ אל– שָׂרֵ֣י שרי פְלִשְׁתִּ֗ים פלישתים הֲלֽוֹא־ הלא– זֶ֨ה זה דָוִ֜ד דוד עֶ֣בֶד ׀ עבד שָׁא֣וּל שאול מֶֽלֶךְ־ מלך– יִשְׂרָאֵ֗ל ישראל אֲשֶׁ֨ר אשר הָיָ֤ה היה אִתִּי֙ איתי זֶ֤ה זה יָמִים֙ ימים אוֹ־ או– זֶ֣ה זה שָׁנִ֔ים שנים וְלֹֽא־ ו–לא– מָצָ֤אתִי מצאתי בוֹ֙ ב–ו מְא֔וּמָה מאומה מִיּ֥וֹם מ–יום נָפְל֖וֹ נפל–ו עַד־ עד– הַיּ֥וֹם ה–יום הַזֶּֽה׃ ה–זה פ פ
ויאמרו שרי פלשתים מה העברים האלה ויאמר אכיש אל שרי פלשתים הלוא זה דוד עבד שאול מלך ישראל אשר היה אתי זה ימים או זה שנים ולא מצאתי בו מאומה מיום נפלו עד היום הזה׃
4 וַיִּקְצְפ֨וּ ו–קצפו עָלָ֜יו עלי–ו שָׂרֵ֣י שרי פְלִשְׁתִּ֗ים פלישתים וַיֹּ֣אמְרוּ ו–אמרו לוֹ֩ ל–ו שָׂרֵ֨י שרי פְלִשְׁתִּ֜ים פלישתים הָשֵׁ֣ב השב אֶת־ את– הָאִ֗ישׁ ה–איש וְיָשֹׁב֙ ו–ישוב אֶל־ אל– מְקוֹמוֹ֙ מקומ–ו אֲשֶׁ֣ר אשר הִפְקַדְתּ֣וֹ הפקדת–ו שָׁ֔ם שם וְלֹֽא־ ו–לא– יֵרֵ֤ד ירד עִמָּ֙נוּ֙ עמ–נו בַּמִּלְחָמָ֔ה ב–מלחמה וְלֹא־ ו–לא– יִֽהְיֶה־ יהיה– לָּ֥נוּ ל–נו לְשָׂטָ֖ן ל–שטן בַּמִּלְחָמָ֑ה ב–מלחמה וּבַמֶּ֗ה ו–ב–מה יִתְרַצֶּ֥ה יתרצה זֶה֙ זה אֶל־ אל– אֲדֹנָ֔יו אדוני–ו הֲל֕וֹא הלא בְּרָאשֵׁ֖י ב–ראשי הָאֲנָשִׁ֥ים ה–אנשים הָהֵֽם׃ ה–הם
ויקצפו עליו שרי פלשתים ויאמרו לו שרי פלשתים השב את האיש וישב אל מקומו אשר הפקדתו שם ולא ירד עמנו במלחמה ולא יהיה לנו לשטן במלחמה ובמה יתרצה זה אל אדניו הלוא בראשי האנשים ההם׃
5 הֲלוֹא־ הלא– זֶ֣ה זה דָוִ֔ד דוד אֲשֶׁ֧ר אשר יַעֲנוּ־ יענו– ל֛וֹ ל–ו בַּמְּחֹל֖וֹת ב–מחולות לֵאמֹ֑ר לאמור הִכָּ֤ה היכה שָׁאוּל֙ שאול בַּֽאֲלָפָ֔יו ב–אלפי–ו וְדָוִ֖ד ו–דוד [ברבבתו] [ברבבתו] (בְּרִבְבֹתָֽיו׃) (ב–רבבותי–ו) ס ס
הלוא זה דוד אשר יענו לו במחלות לאמר הכה שאול באלפו ודוד ברבבתו׃
6 וַיִּקְרָ֨א ו–קרא אָכִ֜ישׁ אכיש אֶל־ אל– דָּוִ֗ד דוד וַיֹּ֣אמֶר ו–אמר אֵ֠לָיו אלי–ו חַי־ חי– יְהוָ֞ה יהוה כִּי־ כי– יָשָׁ֣ר ישר אַתָּ֗ה אתה וְט֣וֹב ו–טוב בְּ֠עֵינַי ב–עינ–י צֵאתְךָ֨ צאת–ך וּבֹאֲךָ֤ ו–בוא–ך אִתִּי֙ איתי בַּֽמַּחֲנֶ֔ה ב–מחנה כִּ֠י כי לֹֽא־ לא– מָצָ֤אתִֽי מצאתי בְךָ֙ ב–ך רָעָ֔ה רעה מִיּ֛וֹם מ–יום בֹּאֲךָ֥ בוא–ך אֵלַ֖י אל–י עַד־ עד– הַיּ֣וֹם ה–יום הַזֶּ֑ה ה–זה וּבְעֵינֵ֥י ו–ב–עיני הַסְּרָנִ֖ים ה–סרנים לֹֽא־ לא– ט֥וֹב טוב אָֽתָּה׃ אתה
ויקרא אכיש אל דוד ויאמר אליו חי יהוה כי ישר אתה וטוב בעיני צאתך ובאך אתי במחנה כי לא מצאתי בך רעה מיום באך אלי עד היום הזה ובעיני הסרנים לא טוב אתה׃
7 וְעַתָּ֥ה ו–עתה שׁ֖וּב שוב וְלֵ֣ךְ ו–לך בְּשָׁל֑וֹם ב–שלום וְלֹֽא־ ו–לא– תַעֲשֶׂ֣ה תעשה רָ֔ע רע בְּעֵינֵ֖י ב–עיני סַרְנֵ֥י סרני פְלִשְׁתִּֽים׃ פלישתים ס ס
ועתה שוב ולך בשלום ולא תעשה רע בעיני סרני פלשתים׃
8 וַיֹּ֨אמֶר ו–אמר דָּוִ֜ד דוד אֶל־ אל– אָכִ֗ישׁ אכיש כִּ֣י כי מֶ֤ה מה עָשִׂ֙יתִי֙ עשיתי וּמַה־ ו–מה– מָּצָ֣אתָ מצאת בְעַבְדְּךָ֔ ב–עבד–ך מִיּוֹם֙ מ–יום אֲשֶׁ֣ר אשר הָיִ֣יתִי הייתי לְפָנֶ֔יךָ ל–פני–ך עַ֖ד עד הַיּ֣וֹם ה–יום הַזֶּ֑ה ה–זה כִּ֣י כי לֹ֤א לא אָבוֹא֙ אבוא וְנִלְחַ֔מְתִּי ו–נלחמתי בְּאֹיְבֵ֖י ב–אויבי אֲדֹנִ֥י אדוני הַמֶּֽלֶךְ׃ ה–מלך
ויאמר דוד אל אכיש כי מה עשיתי ומה מצאת בעבדך מיום אשר הייתי לפניך עד היום הזה כי לא אבוא ונלחמתי באיבי אדני המלך׃
9 וַיַּ֣עַן ו–ענה אָכִישׁ֮ אכיש וַיֹּ֣אמֶר ו–אמר אֶל־ אל– דָּוִד֒ דוד יָדַ֕עְתִּי ידעתי כִּ֣י כי ט֥וֹב טוב אַתָּ֛ה אתה בְּעֵינַ֖י ב–עינ–י כְּמַלְאַ֣ךְ כ–מלאך אֱלֹהִ֑ים אלוהים אַ֣ךְ אך שָׂרֵ֤י שרי פְלִשְׁתִּים֙ פלישתים אָֽמְר֔וּ אמרו לֹֽא־ לא– יַעֲלֶ֥ה יעלה עִמָּ֖נוּ עמ–נו בַּמִּלְחָמָֽה׃ ב–מלחמה
ויען אכיש ויאמר אל דוד ידעתי כי טוב אתה בעיני כמלאך אלהים אך שרי פלשתים אמרו לא יעלה עמנו במלחמה׃
10 וְעַתָּה֙ ו–עתה הַשְׁכֵּ֣ם השכם בַּבֹּ֔קֶר ב–בוקר וְעַבְדֵ֥י ו–עבדי אֲדֹנֶ֖יךָ אדוני–ך אֲשֶׁר־ אשר– בָּ֣אוּ באו אִתָּ֑ךְ אית–ך וְהִשְׁכַּמְתֶּ֣ם ו–השכמתם בַּבֹּ֔קֶר ב–בוקר וְא֥וֹר ו–אור לָכֶ֖ם ל–כם וָלֵֽכוּ׃ ו–לכו
ועתה השכם בבקר ועבדי אדניך אשר באו אתך והשכמתם בבקר ואור לכם ולכו׃
11 וַיַּשְׁכֵּ֨ם ו–השכים דָּוִ֜ד דוד ה֤וּא הוא וַֽאֲנָשָׁיו֙ ו–אנשי–ו לָלֶ֣כֶת ל–לכת בַּבֹּ֔קֶר ב–בוקר לָשׁ֖וּב ל–שוב אֶל־ אל– אֶ֣רֶץ ארץ פְּלִשְׁתִּ֑ים פלישתים וּפְלִשְׁתִּ֖ים ו–פלישתים עָל֥וּ עלו יִזְרְעֶֽאל׃ יזרעאל ס ס
וישכם דוד הוא ואנשיו ללכת בבקר לשוב אל ארץ פלשתים ופלשתים עלו יזרעאל׃
